חברה קדישא גחש"א שעל-יד הרבנות הראשית נ' מיתב מים תיעול וביוב בעמ

פסק דין

הצדדים

1.התובעת הינה עמותה רשומה העוסקת בקיום מצוות הקבורה לפי ההלכה היהודית והיא מתחזקת שטחי בתי עלמין ובכל הנוגע לתביעה שבפני – את השטח המצוי מחוץ לעיר פתח תקווה אם כי בשטח שיפוטה והמוכר "בית עלמין ירקון" (להלן :"בית העלמין ירקון").

2.הנתבעת הינה תאגיד סטטוטורי למתן שירותי מים וביוב בעיר פתח תקווה אשר הוקם ביום 1.1.04 מכוח הוראות חוק תאגידי מים וביוב התשס"א 2001 – (להלן: "החוק").

ממועד הקמת הנתבעת ומכוח סעיף 10 לחוק הנ"ל, עוסקת היא באספקת שירותי מים וביוב וכן בגביית תשלומים בגינם.

ההליך והשאלות שיש להכריע בהן

3.במסגרת כתב התביעה – עתרה התובעת להחזר עלות הקמת קו הביוב (להלן : "קו הסניקה") המוביל שפכים מבית העלמין ירקון למערכת הביוב של פתח תקווה; עלות הקמת מכון לשאיבת שפכים שהקימה התובעת; עלות לשינוע שפכים המתבצעת כיום באמצעות ביוביות (כלי רכב להובלת שפכים) ולא באמצעות קו הסניקה שאינו תקין, כפי שיפורט בהמשך.

הנתבעת מצידה העלתה טענות שונות, ובכלל זה – כי התביעה ביחס להוצאות הנוגעות להקמת קו הסניקה בתחילת שנות ה-90, כמו גם כל הוצאה כספית הקודמת ל-7 שנים עובר להגשת התביעה - התיישנו; כי אין לתובעת יריבות עמה; ובעיקר- כי האחריות והעלות לתיקון קו הסניקה הקיים, תחזוקתו ו/או תכנון והקמת קו חדש הם באחריות התובעת.

הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה צומצם גדר המחלוקת ונותרו להכרעה שתי שאלות בלבד:

זהות הגורם שעליו החובה לתכנן ולהקים קו סניקה חדש לבית העלמין ירקון;

זהות הגורם שעל כתפיו יש להטיל את החובה לממן את עלויות התכנון, הקמת והפעלת קו הסניקה הנ"ל.

הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה (ראו בפרוטוקול הדיון מיום 1.2.10). עוד הסכימו הצדדים כי התשתית העובדתית לצורך הכרעה הינה כעולה מכתבי הטענות שהוגשו מטעמם, תצהירים, נספחיהם.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

להלן אפרט בקליפת האגוז רקע עובדתי ונתונים המלמדים מהמסמכים כתבי הטענות שהוגשו, על ידי הצדדים:

4.בית העלמין ירקון הוקם בתחילת שנות ה-90'. הגם שהוא מצוי בשטח שיפוטיה של עירית פתח תקווה, נועדה הקמתו לשמש את קבורת ציבור הנפטרים בגוש דן, כאשר יש לציין כי לעיר פתח תקווה עצמה יש בית עלמין משלה (בית העלמין "סגולה").

5.הקמת בית העלמין ירקון נעשתה עובר לכינון הקמת הנתבעת. אותה עת – טופלו העניינים הנוגעים לאספקת מים וביוב וגביית התשלומים בגינם על ידי עיריית פתח תקווה.

6.בטרם הוקם בית העלמין ירקון לא היו בשטח קווי ביוב עירוניים (ראו בהקשר זה את מכתבו של מנהל היחידה לאיכות הסביבה בעירית פתח תקווה מיום 29.3.10; וכן את המפה הטופוגרפית שהגישה התובעת בשנת 1991 לעירית פתח תקווה ולוועדה המקומית לצורך קבלת היתר בניה לבית העלמין והערת מחלקת הביוב על גביה (נספח ב' לסיכומי הנתבעת).

7.עירית פתח תקווה התנגדה להקמת בית העלמין בטרם ימצא פתרון לבעיות שונות, בהן עניין חיבור בית העלמין לקו הביוב העירוני שלה. זאת, בין היתר, בשים לב לעלויות הכרוכות בהקמתו ובכך שהוא מיועד לשמש את תושבי העיר תל אביב (בה בין היתר, הייתה כוונה "לשחרר" שטח ברמת אביב ג' שיועד להקמת בית עלמין) ורשויות מקומיות נוספות בגוש דן.

התנגדות העירייה הוסרה לאחר שהובטח לה כי העלויות הכרוכות בהקמת בית העלמין לא תוטלנה על ציבור תושבי פתח תקווה.

8.בית העלמין ירקון תוכנן מלכתחילה על שטח של כ- 300 דונם. ברבות השנים שולש שטחו, כאשר כ- 800 דונם משמשים לקבורה בפועל (חלקה בקומות) והיתר- מיועד לקבורה.